בעודי זוחלת הרחק מהמגפה נחתה עלי ההבנה המבעיתה -
סגנון הלבוש שלי אבד.
סטייל אופנתי זו דרך תקשורת עם העולם, לא רק עבורי אלא בחברה כולה. אנחנו לובשים מה שאנחנו מרגישים, חושבים או רוצים לייצג, וכפי שאדם היבלה שנה שלמה ללא הצורך לדבר יתקשה לחבר משפטים כשיצטרך, שלא לדבר על לשאת נאום שלם, אני - אחרי שנה שלמה עם ניתוק מסוג זה של ביטוי עצמי - לא באמת מצליחה להבין מה נכון לי ללבוש כאשר נדרשת ממני המשימה הפשוטה ביותר.
אני כמובן, אהיה האחרונה לטעון שזה קל לבחור בגדים, אבל להבין מה מתאים לי? מה מעניין אותי? אחרי שנתיים-שלוש בהן בכל טישרט מסריחה הייתה אמירה, אני מרגישה אילמת פתאום מול הארון. מסורבלת. אני לא מרגישה כאילו אין לי מה ללבוש, אלא פשוט לא מצליחה להשתמש בכלים שיש לי. היום ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה לבשתי משהו שהוא לא אחד משלושת הג׳ינסים הקבועים שלי ו-5 החולצות האלה שנמצאות לי בריפיט בחלק העליון של הערימה. לא הייתה לי תשובה.
גרוע מכך, בקושי הצלחתי לזכור אילו עוד פריטים יש לי בארון בכלל. זה היה קצת מעליב, כי אני די בטוחה שיש בי אהבה רבה לבגדים שלי, אז החלטתי לעשות צעד נועז ולסדר מחדש את החור השחור שנקרא ארון הבגדים שלי. בכנות, אני עוד באמצע התהליך. החלטתי לעשות הפסקה קצרה, אך אצטך לסיים איתה לפני שתיגמר לי המוטיבציה ואשאר עם הר בגדים על המיטה שפשוט אדחוף חזרה פנימה בייאוש אחרי שוויתרתי, ואסור שזה יקרה. יש סיבה לזה שאני במצב הזה הרי, אני אמורה לזהות את הבגדים שי מחדש. למדוד, אולי אפילו להתחבר עם חלק, ולזרוק כאלה שזמנם עבר.
בעיה נוספת היא שחלק לא קטן מהבגדים שבעבר אהבתי במיוחד היום נראים עלי מוזר. יש לזה כמה סיבות, אך הבולטת מהן היא שינוי במבנה הגוףץ לכאן או לכאן, יש תמיד טרגדיה גדולה כשמשהו משתנה בגוף שלך, אפילו אם לא באופן קיצוני. את פתאום רואה את הבגד שבעבר היה המושלם עליך ביותר (לפעמים הוא גם אחד היקרים או הנדירים בארון שלך) כמו שקית זבל על הגוף, מקומט ולא מחמיא, או צמוד במידה בלתי נסבלת, ולפעמים הוא לא יעלה עליך כלל. זה סיוט, יש לי בגדים שאני לא יכולה לדמיין את עצמי נפרדת מהם באופן הזה. אם כי, לצערי, אני לובשת עכשיו בדיוק פריט כזה (אחרי מדידה מאוד מאכזבת, יש לציין).
כן, המוטיבציה שלי מתילה להיגמר. כדאי שאזוז לפני שההשפעה של האטנט תעבור ואז בכלל אהיה בצרה.
אעדכן אם יהיה שינוי בנושא, אולי אמצא איזה סטייל שארגיש איתו בנוח שוב.
מה שבטוח - הגיע הזמן לצאת קצת מהסוודרים הרחבים ומכנסי הפיג׳מה. אולי אפילו לחזור להתאפר כמו שצריך?
מי יודעת, אולי זו רק לידה מחדש. אולי זה חלק מהתהליך.